- בוגר
- בּוֹגֶרv. בֶּגֶר.בּוֹגֶרֶת, pl. בּוֹגְרוֹת, v. בָּגַר.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
בוגר
Look at other dictionaries:
בוגר בנפשו — בוגר מבחינה נפשית, בשל {{}} … אוצר עברית
בוגר ברוחו — בוגר מבחינה נפשית, בשל {{}} … אוצר עברית
בוגר — הגיע לבגרות, מבוגר, בגיר, גדול בגילו, מגודל, בשל, רציני; תלמיד שסיים חוק לימודי … אוצר עברית
בוגר אוניברסיטה — ב.א., אקדמאי בעל תואר ראשון, שהשלים חובותיו לתואר הראשון {{}} … אוצר עברית
בוגר אמנויות — s{{}} … אוצר עברית
בוגר בגופו אך לא בנפשו — שגופו כבר התפתח אך נפשו נשארה ילדותית {{}} … אוצר עברית
בוגר מדעים — S{{}} … אוצר עברית
בוגר מכללה — S{{}} … אוצר עברית
בוגר משפטים — S{{}} … אוצר עברית
בוגר צבא — מי שסיים את שירותו הצבאי {{}} … אוצר עברית
בוגר תואר ראשון — בעל הדרגה האקדמאית הראשונה, בי.אי {{}} … אוצר עברית
